החזר ביטוח לאומי
הזכות להחזר ביטוח לאומי הוא חוקי וכל אזרח יכול לבקש זאת. לא כולם יודעים שקיימת אופציה זאת ובגלל זה כדאי לפנות לרואה חשבון מומחה בתחום החזר ביטוח לאומי.
כדי לדעת אם מגיע לכם החזר מביטוח לאומי חשוב לדעת את החשיבות בהבחנת המעמד, שבו מוגדר המבוטח, קובעת את חבותו בדמי ביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי מגדיר את המבוטחים “כעובד שכיר”, “כעובד עצמאי” ובנוסף קיימת הגדרה “לא עובד ולא עובד עצמאי” (לרבות פנסיה מוקדמת).
יש לזכור, שהחבות בדמי ביטוח היא נטל, שבצדו יש גם תגמול. דיווח מוטעה או חוסר תשומת לב עלולים להפוך את התשלום לנטל, שלא יהא בצדו תגמול ויש לשים לב לכך מבעוד מועד.
עובד עצמאי
אדם העונה על אחד מהתנאים לעיל יחשב כעובד עצמאי: מי שעסק בתקופה מסוימת במשלח ידו שלא כעובד, לפחות שתיים עשרה שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו היא לפחות %15 מהשכר הממוצע (1130 ש”ח בחודש, נכון לחודש ינואר 2007).
מי שעובד יותר מ-20 שעות בשבוע בממוצע מי שהכנסתו היא יותר מ-50% מן השכר הממוצע במשק (3,768 ש”ח בחודש, נכון לחודש ינואר 2007).
במצבים שעצמאי שילם יותר מידי צריך לבקש החזר ביטוח לאומי והרואה חשבון שלו חייב לעשות זאת.
מי שאינו עובד ולא עובד עצמאי
בקבוצה זו נכללים ארבעה סוגי מבוטחים:
מובטל או בעל הכנסות שלא נופלות להגדרת עובד, או עובד עצמאי, לרבות הכנסות משכר דירה,מריבית וכו’ .
מי שמקבל פנסיה מוקדמת.
מי שחלים עליו הכללים בתוספת השלישית לצו בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים.
מי שאינו מבוטח בזכות עצמו. נשים נשואות, עקרות בית, שבן זוגו מבוטח ואין להן הכנסות מעבודה כשכירות או כעצמאיות, המבוטחות מכוח הבעל (לרבות אלמנות, בתנאים מסוימים, המקבלות קיצבה מאת המוסד לביטוח לאומי).
רצפה ותקרת ההכנסה שממנה מחושבים דמי ביטוח וגמלאות מחליפות הכנסה
הכנסות המינימום והמקסימום לחיוב בדמי ביטוח מבוססות על שיעור מן השכר הממוצע במשק, שמתפרסם מדי פעם בפעם. השכר הממוצע 7,537 ש”ח לחודש. המינימום: 3,710 שח המקסימום: 35,760 שח
מכיוון שדמי הביטוח נעים בין מינימום למקסימום, נקבע שסדר ההכנסות בעת חישוב המקסימום יהיה כדלקמן ועל פי האמור לעיל:
משכורת (לרבות הכנסה על פי צו סיווג מבוטחים)
הכנסות של עובד עצמאי
הכנסה שאינה מעבודה
פנסיה מוקדמת
מבוטח, שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי
מהכנסותיו משכר של מבוטח זה מנכה המעביד דמי ביטוח, ועל הכנסותיו ממשלח ידו, במגבלת המקסימום החייב בדמי ביטוח, ישלם המבוטח הנ”ל דמי ביטוח כעובד עצמאי. ההכנסה המקסימלית תחושב על פי צירוף הכנסותיו כשכיר, בשלב הראשון, ובשלב השני כעובד עצמאי, עד גובה חמש פעמים השכר הממוצע במשק.
עובד עצמאי, שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו (ואינו שכיר)
מבוטח הנופל להגדרה זו חייב בדמי ביטוח על הכנסותיו כעובד עצמאי, לפי שיעור דמי הביטוח של מבוטח עצמאי, ועל הכנסותיו האחרות לפי שיעורי דמי הביטוח, החלים על הכנסות שאינן מעבודה. המבחן הוא 50% מההכנסות. אם 50% לפחות מהכנסותיו אינם מעבודתו כעובד עצמאי – הוא חייב בדמי ביטוח על הכנסותיו כעובד עצמאי והכנסותיו הנוספות, עד המקסימום.
עובד שכיר, שאין עיקר הכנסתו משכר (ואינו עצמאי)
מבוטח שכיר, שאין עיקר הכנסתו משכר – הכנסותיו הנוספות חייבות בדמי ביטוח, בשיעורי דמי הביטוח החלים על הכנסות שאינן מעבודה. המבחן זהה למבחן העובד העצמאי – דהיינו: אם 50% לפחות מההכנסות אינן ממשכורת, אזי ההכנסות הנוספות יהיו חייבות בדמי ביטוח במגבלת המקסימום.
הערות כלליות לאמור לעיל:
הכנסות שאינן מעבודה אינן זכאיות במרבית המקרים לגמלאות.
יתכן מצב, שמבוטח או מבוטחת ישלמו דמי ביטוח מסיבה של גובה ההכנסה, אך לא יהיו זכאים לדמי לידה, לדמי פגיעה בעבודה וכו’.